«

»

הדפס פוסט זה

מיכאל גריילסאמר

“רצה הגורל, ואני יילדתי את הבן השני שלי בחדר האוכל בבית. מאוחר יותר באותו יום, התחלתי לחשוב על טבעונות.

שמרית, אישתי, ילדה אותו כשעה מאז שהתחילו לה הצירים בלילה ולא הספקנו לנסוע לבית החולים. בלידה זה היה רק היא ואני (הבן הגדול שלנו לביא התעורר בסוף).

החוויה הזאת של הלידה התבררה כמטלטלת בשבילי. מיד לאחריה לא הרגשתי שאני בשוק או שעבר עלי משהו טראומתי אבל ידעתי שמשהו אדיר קרה. אני הוצאתי במו ידי את הבן שלנו אייל, בלידה טבעית לחלוטין.

מיד לאחר מכן התקשיתי לאכול בשר. משהו בחווית הלידה ממקום כל כך קרוב, כל כך ראשוני, לא איפשרה לי לאכול אוכל מהחי. אותו ולד חי שהחזקתי בידיי הזכיר לי כמה צריך לכבד את כל מי שחי על כדור הארץ.

החלטתי לדעת יותר על טבעונות. חשבתי שזה יעזור לי להתמודד עם העובדה שאני לא יכול לאכול יותר בשר. שמעתי מחבר בלהקה שלי, שיש הרצאה שגרמה לו להפסיק לאכול בשר. מכיוון שאני כבר הפסקתי, החלטתי לראות אותה ולראות במה מדובר.

ההרצאה גרמה למודעות שלי להתהפך. להבין באיזה מצב בעלי החיים חיים כיום על כדור הארץ. להיחשף לעיוורון שלנו כלפי התנאים בהם הם חיים ולחוסר הרחמנות שלנו כלפיהם למרות שאנחנו אוכלים אותם.
החיבור בין בריאות, מודעות ורחמנות מיד הסתדר אצלי בראש ובלב. הרגשתי שעשיתי את הדבר הנכון שראיתי את ההרצאה.
מאז אני טבעוני.

אני חושב שצריך לעזור לעוד אנשים לדעת יותר בנושא התנאים שבהם בעלי חיים חיים כמו פרות ותרנגולות ובאותו זמן, לחוקק חוקים שימנעו מהם לחיות בתנאים כאלה.

טבעונות מתחברת אצלי גם לבריאות ואנחנו גם משתדלים לאכול כמה שפחות אוכל תעשייתי, אוכל עם חומרים משמרים ומשתדלים לאכול ירקות ופירות אורגניים. “

מיכאל גריילסאמר
מיכאל גריילסאמר