↑ חזור ל מאמרים

הדפס עמוד זה

ציטוטים על טבעונות וזכויות בעלי חיים

ציטוטים על טבעונות וזכויות בעלי חיים. ציטוטים מאתגרים ומעוררי חשיבה בנושא החברתי הלוהט ביותר בישראל – המאבק לשחרור בעלי חיים (טבעונות). פילוסופים, אמנים, סופרים, משוררים והוגי דעות נוספים מתייחסים לפשע הגדול ביותר של האנושות.

  • “אני שואל את בית המשפט: אם זה לא פשע לענות, לשעבד ולרצוח בעלי-חיים, אז איך זה יכול להיות פשע לשחרר בעלי-חיים מעונים, משועבדים ובקרוב נרצחים?”
    גארי יורופסקי
  • “אנחנו משעבדים את שאר יצורי הבריאה, ומתייחסים לבני דודנו הרחוקים עוטי הפרווה והנוצות עד כדי כך רע, שמעבר לכל ספק, אם הם היו מנסחים דת, השטן היה מתואר בדמות אדם.”
    ויליאם ראלף אינג’, סופר וכומר בריטי
  • “טוב אנושי של ממש, על רוח החופש הטהורה הגלומה בו, יכול לבוא על ביטויו רק בשעה שהוא מכוון אל המנושלים מכוח. מבחנו המוסרי האמיתי של המין האנושי, המבחן הקודם לכל המבחנים כולם (ומסתתר הרחק מן העין), הוא מנהגו של האדם במי שנתונים לחסדו: בעלי החיים. בזירה הזאת נחל המין האנושי מפלה גמורה; מפלה גמורה כל כך, עד שכל המפלות האחרות אינן אלא נגזרותיה.”
    מילן קונדרה, ‘הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום’
  • “העמדה שבה אנו מחזיקים – העמדה האבולישניסטית – מתוארת לא אחת כ”קיצונית”, ונאמר שמי שמחזיקים בה הם “קיצוניים”. הטענה הזו רומזת למעשה שדעות קיצוניות לא יכולות להיות צודקות, ושקיצוניים תמיד טועים.
    אבל אני קיצוני כשזה נוגע לאונס – אני מתנגד לכך בכל המקרים.
    אני קיצוני כשזה נוגע לניצול ילדים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.
    אני קיצוני כשזה נוגע לאפליה על רקע מיני או גזעני – אני מתנגד לכך בכל המקרים.
    אני קיצוני כשזה נוגע להתעללות בקשישים – אני מתנגד לכך בכל המקרים.
    האמת הפשוטה היא שגישה מוסרית היא בדרך כלל קיצונית, וחייבת להיות כזאת, כי כאשר אי-הצדק הוא מוחלט, חובה להתנגד לו באופן מוחלט.”
  • “נכדינו עתידים לשאול אותנו ביום מן הימים: היכן הייתם בזמן השואה של בעלי החיים? מה עשיתם כדי לשים קץ לפשעים המפלצתיים האלה? שוב לא נוכל לטעון שלא ידענו. לא ניתן להשתמש באותו תירוץ פעמיים.”
    ד”ר הלמוט קפלן, סופר ופילוסוף גרמני
  • “ככל שהרמן היה עד לטבח בעלי החיים, תמיד עלתה בו אותה המחשבה: ביחסם כלפי בעלי החיים, כל בני האדם היו נאצים. שביעות הרצון העצמית שאיתה יכל האדם לבצע במינים אחרים ככל העולה על רוחו, הדגימה את התיאוריות הגזעניות ביותר: העיקרון שלפיו החזק צודק.”
    יצחק בשביס זינגר – בן למשפחה שחלקה נספה בשואה וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1978, ‘שונאים – סיפור אהבה’
  • “הרמן הספיד בלבו את העכברה, שבילתה במחציתו חלק מחייה ונאלצה לעזוב את העולם הזה בגללו: ‘מה הם יודעים – המלומדים האלה, הפילוסופים האלה, כל שועי העולם – על ברייה שכמותך? הם שכנעו את עצמם כי האדם, המזיק הגדול מכולם, הוא נזר הבריאה. כל שאר היצורים לא נוצרו אלא כדי לספק לו מזון, עורות ופרוות; הם ערוכים לשימושו, והוא רשאי לענותם ולהשמידם ככל שיחפוץ. ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה.”
    יצחק בשביס זינגר – בן למשפחה שחלקה נספה בשואה וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1978, ‘כותב המכתבים’
  • “בהתנהגותם כלפי בעלי-חיים, כל בני-האדם דמו לנאצים. רגש העליונות שבו נהג האדם כרצונו כלפי יצורים אחרים, הדגים את התורות הגזעניות הקיצוניות ביותר, העיקרון שהכוח הוא הצדק.”
    יצחק בשביס זינגר – בן למשפחה שחלקה נספה בשואה וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1978, ‘כותב המכתבים’
    “אינך יכול לדרוש צדק כשאתה שוחט ומענה יצור חלש ממך… אם אתה מאמין ברחמים ובצדק – לא תוכל לנהוג אחרת בבעלי-חיים רק משום שהללו חלשים ממך או נבונים פחות. אין זה מענייננו לשפוט בעלי-חיים. יש להם התבונה שהם נזקקים לה לקיומם.”
    יצחק בשביס זינגר – בן למשפחה שחלקה נספה בשואה וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1978, ‘כותב המכתבים’
  • “אני מסרב לאכול בעלי חיים משום שלא אזין את גופי בסבלם ובמותם של יצורים אחרים. אני מסרב לעשות כן, משום שידעתי כל כך הרבה סבל בעצמי, שאני יכול לחוש את כאבם של אחרים כשאני נזכר בסבל שלי.”
    אדגר קופפר-קוברוויץ, ניצול מחנה הריכוז דכאו
  • “בטבורם של חיינו הראוותניים, הנהנתנים ועתירי הטכנולוגיה, בינות למונומנטים המסחררים שהקימו ההיסטוריה, האמנות, הדת וחיי המסחר, בעיצומו של כל זה משובצות ‘הקופסאות השחורות’: מעבדות המחקר הביולוגיות והרפואיות, המשקים המתועשים ובתי המטבחיים – אותן מכלאות מגודרות וחסרות זהות, אשר בתחומן מנהלת החברה את העסק המלוכלך, שבמסגרתו מענים ומשמידים יצורים רגישים וחפים-מפשע. אלה הן גרסותינו-שלנו לדכאו, לבוכנוואלד ולבירקנאו. וכמו הבורגנים הטובים של גרמניה הנאצית, אף אנו מחזיקים במושג מקיף למדי על אודות המתרחש שם, אך בוחרים שלא להכיר בעובדות.”
    אלכס הרשאפט, ניצול גטו ורשה
  • ” ‘לעולם לא עוד’ הוא לא על מה שאסור לאחרים לעשות לנו, הוא על מה שאל לנו לעשות לאחרים. ‘לעולם לא עוד’ פירושו שאל לנו לעולם לבצע שוב זוועות המוניות נגד יצורים חיים, מודעים, ומרגישים אחרים.”
    אלכס הרשאפט, ניצול גטו ורשה
  • “כשאני רואה כלובים מלאים תרנגולות סוללה דחוסות בתוכם מושלכים למשאיות כמו שקי זבל, אני רואה בדמיוני את אומשלגפלץ בווארשה (הכיכר שבה יהודים הועמסו לרכבות למחנות המוות). כשאני נכנס למסעדה ורואה אנשים בולעים בשר יש לי בחילה, אני רואה שואה על הצלחת שלהם.”
    זביגניי ז’ורז’ מטנומסקי, ניצול שואה שנלחם במרד גטו ורשה
  • “בתרבות חולה זו, אנו יודעים כי כל יום האנשים החולים, הטיפשים והרשעים מענים ומשמידים את אלה שחלשים מהם. כל תרנגולת מטילה, כל פרה ששכלה את בנה, כל כבש במשחטה, כל עכבר במעבדה, כל ציפור שבויה, כל אישה שנאנסה יודעים זאת.”
    פעיל לשחרור בעלי-חיים
  • “איך מצפה אדם שתחנוניו לרחמים ייענו מלמעלה, כשאיננו מגלה שום רחמים כלפי אלו שלמטה?”
    פייר טראובצקוי, אמן רוסי
  • “יש לומר זאת בבירור: אנו שרויים בעיצומו של פרוייקט של אכזריות, מחיקת צלם והשמדה המונית, המאפיל על כל מה שהרייך השלישי היה מסוגל לו – אכן, הוא מגמד את מפעלם של הנאצים – משום שהפרוייקט שאנו מנהלים אין לו סוף ואין לו קצה, והוא הולך ומזין את עצמו, ואינו חדל להביא לעולם ארנבים, עכברושים, עופות ופרות רק על מנת להרגם.”
    ג’ון מקסוול קוטזי – חתן פרס נובל לספרות בשנת 2003, ‘חייהם של בעלי החיים’
  • “אני חוזר בפעם האחרונה למקומות המוות שמסביבנו, מקומות הטבח, שבהתגייסות ענקית משותפת אנו אוטמים את לבנו אליהם. בכל יום שואה מחדש, ובכל זאת, ככל שאני רואה, הישות המוסרית שלנו אינה נפגעת. איננו מרגישים מוכתמים. נראה שאנחנו יכולים לעשות כל דבר ולצאת נקיים. אנחנו מצביעים על הגרמנים והפולנים והאוקראינים שידעו ולא ידעו על הזוועות מסביבם. אנחנו רוצים לחשוב שבתוכם הם נשלטו על ידי תוצאות הלוואי של סוג הבערות המיוחד הזה, אנחנו רוצים לחשוב שאלה שאת סבלם הם סירבו לראות חזרו לרדוף אותם בביעותי לילה. אנחנו רוצים לחשוב שהם התעוררו כל בוקר רצוצים ומתו מסרטנים מכרסמים, אבל קרוב לוודאי שזה לא היה כך. המציאות מראה לכיוון ההפוך, שאנחנו מסוגלים לעשות כל דבר ולצאת ללא פגע, שאין עונש.”
    ג’ון מקסוול קוטזי – חתן פרס נובל לספרות בשנת 2003, ‘חייהם של בעלי החיים’
  • “אושוויץ מוקם מחדש בכל מקום שבו מתבונן מישהו בבית מטבחיים וחושב: אלה הן רק חיות.”
    תאודור אדורנו, פילוסוף גרמני
  • “אלוהים אהב את הציפורים ויצר עצים. האדם אהב את הציפורים ויצר כלובים.”
    ז’אקס דבאל, תסריטאי ובימאי צרפתי
  • “מה שלא צודק – לא צודק מיסודו – עם הדרך בה מתייחסים לבעלי-חיים אלו לא הפרטים שמשתנים ממקרה למקרה. זה כל המערכת. גלמודיות עגל החלב היא פאתטית, גורמת ללב לרעוד; כאבה הפועם של שימפנזה עם אלקטרודות שתולות עמוק במוחה מעורר שאט-נפש; מותו האיטי והמענה של הדביבון, שנתפס במלכודת-רגל, הוא מייסר. אבל מה שלא צודק הוא לא הכאב, הוא לא הסבל, הוא לא הקיפוח. הם חלק מהתרכובת של מה שלא צודק. לפעמים – לעתים קרובות – הם גורמים לעניין להיות הרבה הרבה יותר גרוע. אבל הם לא הבסיס לגרימת העוול.
    הבסיס לגרימת העוול היא המערכת שמאפשרת לנו לראות בעלי-חיים כמשאבים שלנו, הנמצאים כאן בשבילנו – לשם מאכל, לשם ניסויים רפואיים או לניצולם לשם רווח או שעשוע. ברגע שאנחנו מקבלים השקפה זו – של בעלי-חיים כמשאבים שלנו – השאר הוא צפוי כפי שהוא מצער. מדוע לדאוג לבדידותם, לכאבם, למותם? כיוון שבעלי החיים קיימים בשבילנו, להביא לנו תועלת, בצורה זו או אחרת, מה שפוגע בהם לא באמת משנה – או משנה רק אם זה מתחיל להטריד אותנו, גורם לנו להרגיש מעט לא נוח כאשר אנחנו אוכלים את אומצת העגל, למשל. אז כן, בואו נוציא את עגלי החלב מהריתוק המבודד, ניתן להם יותר מרחב, קצת קש, כמה שותפים. אבל בואו נשמור על אומצת העגל.”
    טום רייגן – פילוסוף ומשפטן אמריקאי, ‘הטיעון לזכויות בעלי-חיים’
  • “יש פעמים, והן לא נדירות, שעיניי דומעות כאשר אני רואה, קורא או שומע על מצוקתם הבזויה של בעלי-חיים בידי בני-אדם. כאבם, יגונם, בדידותם, חפותם, מותם. כעס. זעם. רחמים. צער. שאט-נפש. כל הבריאה כולה נאנקת אל מול כמות הרוע שאנחנו בני האדם המטנו על יצורים חסרי אונים ואילמים אלו. זהו ליבנו, לא רק ראשנו, הקורא לסיום כל הדבר הזה, הדורש מאיתנו להתגבר, למענם, על ההרגלים והכוחות שמאחורי הדיכוי השיטתי שלהם.”
    טום רייגן – פילוסוף ומשפטן אמריקאי, ‘הטיעון לזכויות בעלי-חיים’
  • “גזענים הם אנשים החושבים שבני גזעם נעלים על בני גזע אחר רק משום שהראשונים שייכים לגזע (‘העליון’) שלהם. סקסיסטים הם אנשים החושבים שבני מינם נעלים על בני המין האחר רק משום שהראשונים שייכים למין (‘העליון’) שלהם. גם גזענות וגם סקסיזם הם פרדיגמות של צרות אופק שלא מוסרי לתמוך בהן. לא קיים גזע או מין ‘עליון’. הבדלי גזע ומין הם הבדלים ביולוגיים, לא מוסריים.”
    הדבר נכון באותה מידה בנוגע לסוגנות [ההשקפה שבני המין של ההומו-ספיאנס (המין האנושי) נעלים על שאר המינים הביולוגיים רק משום שהם שייכים למין ביולוגי (‘עליון’) מסוים] מפני ששום מין ביולוגי אינו ‘עליון’. לחשוב אחרת, זה להיות בעל דעות קדומות, לא פחות מאשר אנשים גזענים או סקסיסטים.”
    טום רייגן – פילוסוף ומשפטן אמריקאי, ‘הפילוסופיה של זכויות בעלי-חיים’
  • “אלו לא כלובים גדולים יותר, נקיים יותר, שהצדק דורש במקרה של שימוש בבעלי-חיים לצורך מחקר, למשל, אלא כלובים ריקים; לא משקים ‘מסורתיים’, אלא חיסול טוטאלי של כל מסחר בבשר של חיות מתות; לא ציד ומלכודות ‘הומאניים יותר’, אלא הכחדה טוטאלית של המנהגים הברבריים האלה.
    מפני שכאשר אי-צדק הוא מוחלט, על אדם להתנגד לו באופן מוחלט. לא הייתה זו עבדות ‘מתוקנת’ שהצדק דרש, לא העסקת ילדים ‘מתוקנת’, לא דיכוי נשים ‘מתוקן’. בכל המקרים הללו, ביטול טוטאלי היה הפתרון המוסרי היחיד. להסדיר אי-צדק בחוק זה להאריך אי-צדק.”
    טום רייגן – פילוסוף ומשפטן אמריקאי, ‘הפילוסופיה של זכויות בעלי-חיים’
  • “ספר זה הוא על עריצות האדם בבעלי חיים אחרים. עריצות זו גרמה וגורמת עד היום כמויות של כאבים וסבל שאפשר להשוותן רק לאלה שהיו תוצאה של עריצות בת מאות השנים של האדם הלבן באדם השחור. המאבק כנגד עריצות זו, חשיבותו אינה נופלת מכל אחת מן הבעיות המוסריות והחברתיות שהתנהל עליהן מאבק בשנים האחרונות.”
    פיטר סינגר – פילוסוף אוסטרלי, ‘שחרור בעלי החיים’
  • “אם אדם תוהה מה הייתה עמדתו אילו היה חי בזמן העבדות שלפני מלחמת האזרחים בארה”ב, אל לו לבחון את עמדתו בנושא היום. עליו לבחון את עמדתו בנושא זכויות בעלי חיים.”
    פול ווטסון
  • “רובם המכריע של ניצולי השואה נוהגים לאכול בשר. סבלם של בעלי החיים אינו מטריד אותם יותר מכפי שסבלם של היהודים הטריד את הגרמנים. מה פירוש הדבר? אני אומר לך: פירוש הדבר שלא למדנו מאומה מן השואה.”
    אלברט קפלן, יהודי-אמריקאי שמשפחות הוריו נספו בשואה
  • “ישראל מנומרת לאורכה ולרוחבה באושוויצים לבעלי חיים. את חלקם מפעילים ניצולי שואה. בסמוך לאשקלון שוכנת מעבדה ענקית לניסויים בבעלי חיים. מדובר בגוף כלכלי, המענה בעלי חיים לשם בצע-כסף. המעבדה הזאת ערוכה לבצע – לבקשתו של הלקוח – כל ‘ניסוי’ בכל בעל חיים שינקוב בשמו”.50 קפלן נזכר בביקור שערך במוזיאון השואה שבקיבוץ לוחמי הגטאות: “במרחק חמישים מטרים בלבד משער הכניסה למוזיאון שוכן אושוויץ לבעלי חיים. ריח נורא עולה מן המקום ועוטף את המוזיאון כולו. ציינתי עובדה זו באוזניהם של מנהלי המוזיאון. תגובתם לא הייתה מפתיעה: ‘אבל אלה בסך הכול תרנגולות’.”
    אלברט קפלן, יהודי-אמריקאי שמשפחות הוריו נספו בשואה
  • “מכל היצורים, האדם הוא המתועב ביותר. מכל הזנים, הוא האחד שברשותו זדוניות. הוא היצור היחיד המכאיב בשם ספורט, בידיעה שזה יהיה כואב. העובדה שהאדם מבדיל בין טוב ורע מוכיחה את עליונותו השכלית לעומת בעלי חיים אחרים; אך העובדה שהוא מסוגל לעשות רע מוכיחה את נחיתותו המוסרית לעומת בעלי חיים שאינם עושים כל רע.”
    מרק טווין, סופר אמריקני
  • “כל כך מתאים לאדם הרברבן, החוצפן והגאה לקרוא לבעל חיים ‘טיפש’ בגלל שהוא (בעל החיים) לא חולק את תפיסותיו המשעממות של האדם.”
    מרק טווין, סופר אמריקני
  • “האדם עומד בראש דירוג בעלי החיים, לפחות בקרב בעלי החיים שהשיבו לשאלון.”
    רוברט ברולט, סופר אמריקני
  • “בעלי החיים בעולם חיים בשביל עצמם. הם לא נוצרו בשביל בני האדם יותר מאשר אנשים שחורים נוצרו בשביל לבנים, או נשים בשביל גברים.”
    אליס ווקר, סופרת ופעילה חברתית, זוכת פרס פוליצר בשנת 1983
  • “ההנחה שבעלי החיים הם חסרי זכויות, והאשליה שליחס שלנו כלפיהם אין חשיבות מוסרית, הם דוגמה שערורייתית של חוצפה וברבריות. חמלה אוניברסלית היא העירבון היחיד למוסריות.”
    ארתור שופנהאוור, פילוסוף גרמני
  • “ישנן דוגמאות רבות הראויות לעיון של רוע טיפוסי בכל תרבות וארץ בעולם, אולם בתחום הרוע אשר ניתן למנעו, אני מתקשה למצוא דוגמאות המתקרבות למה שמעולל המין האנושי בשיטתיות ליצורים ממינים אחרים.”
    לוראנס פופ
  • “אי-אלימות מובילה לאתיקה הגבוהה ביותר, שהיא המטרה של כל האבולוציה. עד שלא נפסיק לפגוע בכל שאר היצורים החיים, אנחנו עדיין פראיים.”
    תומאס אדיסון, ממציא אמריקאי
  • “זוועות אינן זוועתיות פחות כשהן מתרחשות במעבדות ונקראות מחקר רפואי.”
    ג’ורג’ ברנארד שו, מחזאי אירי וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925
  • “החטא החמור ביותר כלפי בעלי החיים אינו השנאה כלפיהם, אלא האדישות כלפיהם. זו התמצית של חוסר אנושיות.”
    ג’ורג’ ברנארד שו, מחזאי אירי וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925
  • “…אם אינך יכול להשיג ידע מבלי לענות כלב, עליך להסתדר ללא ידע. הידע היחיד שאנו מאבדים בכך שאסרנו התאכזרות הוא ידע מכלי ראשון בכל הנוגע לאכזריות עצמה, וזהו בדיוק הידע שאנשים הומאניים מעוניינים להימנע ממנו. …אינך מכריע אם ניסוי הוא מוצדק או לא רק על-ידי כך שהראית שיש בו שימוש כלשהו. ההבחנה איננה בין ניסויים מוצדקים וניסויים חסרי ערך, אלא בין התנהגות ברברית והתנהגות מתורבתת. ויוויסקציה היא רעה חברתית משום שאם היא מקדמת ידע אנושי, היא עושה זאת על חשבון האופי האנושי.”
    ג’ורג’ ברנארד שו – מחזאי אירי וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1925, ‘הדילמה של הרופא’
  • “…כדי לחיות חיים ישרים יש צורך בסדר ידוע של מעשים טובים, שאם אדם שואף באמת בכל לבו לחיות חיי ישרים הוא מוכרח לקבל עליו את הסדר הזה, ושהמידה הטובה הראשונה שבסדר זה, תהיה מידת הפרישות, כיבוש היצר, וכשאדם ישאף לפרישות עליו גם כן לקבל סדר ידוע והעניין הראשון שבסדר זה יהיה הפרישות מבשר, מפני שמאכל זה בא על-ידי רציחה וגם מעורר את התאוות הרעות ובראש ובראשונה את הזלילה והסביאה.”
    לב טולסטוי – סופר רוסי דגול, ‘השלב הראשון’
  • “כל עוד יהיו בתי מטבחיים, יהיו גם שדות קרב.”
    לב טולסטוי – סופר רוסי דגול
  • “לו בעלי החיים היו מודעים למגוון הרב של דיעות ואידאולוגיות בקרב המין השולט ביד כה רמה בחייהם, אני מתאר לעצמי שהאכזבה הגדולה ביותר שלהם היתה מגיעה מהפמיניזם. פמיניסטיות האוכלות מוצרים מן החי יעמדו מול מליוני פרות ו”חיות משק” אחרות ויסבירו בשיא הרצינות שדחיפת צינור מתכת אל איבר המין של הפרה תוך קיבוע הגוף כדי למנוע התנגדות איננה אונס. כאשר הן יראו את החזירה השוכבת, כלואה, ואיננה יכולה לזוז כל חייה הקצרים המשמשים אך ורק להבאת צאצאים לעולם המחורבן שיצרנו, כאשר תנסה להסביר מדוע לבעלי החיים אין זכות על גופם, שנעשה אובייקט עבורינו, כאשר אותה פמיניסטית תשלים עם הפרדת העגל מאימו ולקיחת החלב שלה, מרגע זה כל טענותיה ישמעו באוזני כקריאתו של אסי כהן במערכון שלו עם גורי אלפי, כשהוא מספר שפגש חייזר – ‘אל תאכל אותי! יש לי משפחה!’ הוא קרא. ‘תאכל אותם!’ “
    אורן בן יוסף, על ארבעה סוסים
  • “למעשה, אם אדם יחיד מתאכזר לבעל חיים אנו מחשיבים זאת לאכזריות, אולם כאשר בני אדם רבים מתאכזרים לבעלי חיים, במיוחד בשם המסחר, הרי שאכזריות זו מתקבלת בסלחנות, ואם סכומי כסף גדולים מעורבים בה, יגוננו עליה עד הסוף המר אף אנשים אשר בתחומים אחרים הנם אינטליגנטיים למדי.”
    רות’ האריסון, סופרת ופעילה בריטית למען בעלי-חיים
  • “תרבות שניצלה בעלי חיים, טבחה בהם ואכלה את בשרם דרך-שגרה, לו נדרש ממנה לחשוב אחרת, עלול היה הדבר לעורר שאלות מוסריות רבות ומטרידות מדי.”
    צ’ארלס פטרסון, מחבר הספר ‘כל יום הוא טרבלינקה’
  • “ההבחנה החדה בין בני האדם ל’חיות’ נחוצה לנו אם אנו מבקשים להכפיף את בעלי החיים לרצוננו, להעביד אותם, ללבוש את פרוותם, לאכול את בשרם – וכל זאת ללא נקיפות לב מטרידות בשל אשמה או חרדה.”
    קרל סאגאן ואן דרויאן, ‘עקבות מן העבר’
  • “קורבנות השואה אכן זכו ליחס של בעלי־חיים, ומכך נובע כי, באופן הגיוני, בעלי־חיים זוכים ליחס של קורבנות השואה.”
    מאט פרסקוט, הוגה הקמפיין “שואה על צלחתך” של ארגון PETA
  • “דעתנו אינה נוחה מן המחשבה שבעלי החיים, שאותם הפכנו לעבדינו, שווים לנו למעשה.”
    צ’ארלס דארווין, חוקר טבע וגאולוג אנגלי, מוכר כ’אבי תורת האבולוציה’
  • “יבוא היום בו אנשים כמוני יתייחסו לרצח של בעלי-חיים כפי שהם היום מתייחסים לרצח בני-אדם.”
    דימיטרי מרז’קובסקי – סופר רוסי, ‘ליאונרדו דה וינצ’י’
  • “נכון שהאדם הוא מלך החיות, בכך שאכזריותו עולה על שלהן. אנו חיים על חשבון מותם של אחרים, אנחנו בתי קברות מהלכים!”
    לאונרדו דה וינצ’י, איש אשכולות איטלקי דגול
  • “כל עוד בני-אדם הורגים בעלי-חיים, הם יהרגו בני-אדם. מי שזרע את זרע הרצח והכאב, לא יכול לקצור שמחה ואהבה.”
    פיתגורס, פילוסוף ומתמיטקאי יווני
  • “בעלי החיים לא עשו לנו כל רע ואין להם יכולת התנגדות. אכזריות לבעלי חיים היא כאילו האדם לא אהב את אלוהים. יש משהו כל כך מחריד, כל כך שטני, בלענות את אלה שמעולם לא פגעו בנו, אלה שאינם יכולים להגן על עצמם, אלה שהם לחלוטין בחזקתנו.”
    הקרדינל ג’ון הנרי ניומן
  • “יש אנשים המתעקשים שזכויות בעלי-חיים זה כמו אמונה בדת. אולם הדת מבקשת מחסידיה להאמין בדברים שאף אחד לא יכול לראות, בזמן שחסידי זכויות בעלי-חיים מבקשים מאנשים לראות דברים שאף אחד לא רוצה להאמין.”
    קרייג בארטון, סופר אמריקאי
  • “המאבק האמיתי בלהיות טבעוני אינו קשור למזון. החלק הקשה ביותר בלהיות טבעוני הוא לפגוש פנים אל פנים את הצד האפל ביותר של האנושות ולנסות לשמור על התקווה. זה לנסות להבין למה אנשים, שמכל בחינה אחרת הם טובים ואכפתיים, ממשיכים לקחת חלק באלימות נגד בעלי חיים לשם הנאה או נוחות ותו לא.”
    ג’ו טיילר
  • “הבקשה מטבעונים לכבד את בחירתך לאכול בשר זהה לבקשה מפמיניסטיות לכבד סקסיסטים, משחורים לכבד גזענים ומהומוסקסואלים לכבד הומופובים. מגוחך לחשוב שהבדל בדעה מצדיק כבוד הדדי, במיוחד כשהדעה המנוגדת לא רק מייצגת את כל מה שאנחנו מתנגדים לו, אלא גם מצדיקה סבל, מגנה על דיכוי ומעודדת את המשך הניצול.”
    פליקס סמפסון
  • “אין דת ללא אהבה, ואנשים יכולים לדבר כמה זמן שמתחשק להם על דתם, אך אם היא לא מלמדת אותם להיות טובי-לב ואדיבים כלפי בעלי-חיים אחרים, כמו גם כלפי בני-אדם, היא פשוט בלוף.”
    אנה סיוול, סופרת בריטית
  • “כל הכלכלה שלנו, החברה שלנו, הפוליטיקה שלנו והדת שלנו בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהם.”
    יובל נח הררי, היסטוריון, מחבר “קיצור תולדות האנושות”
  • “גורלם של בעלי החיים עשוי להיות לא רק הפשע הגדול ביותר בהיסטוריה, אלא גם השקר הגדול ביותר.”
    יובל נח הררי, היסטוריון, מחבר “קיצור תולדות האנושות”
  • “קשה לחוש חמימות ל’חוקר רפואי’ אשר קושר כלבים אל שולחן, חותך את מיתרי קולם ומבלה יום או שבוע מעניינים בניסויים על גופם או ביתורם.”
    קלייר בות’ לוס – מחזאית ושגרירה אמריקאית, ‘הנשים’
  • “אם אנחנו מסיגי גבול, אז כך היו גם החיילים האמריקאים אשר פרצו את שערי מחנות ההשמדה של היטלר.
    אם אנחנו גנבים, אז כך היו גם אנשי ‘רכבת המחתרת’ ששיחררו את העבדים מהדרום.
    אם אנחנו ונדליסטים, אז כך היו גם אלה שהרסו לנצח את תאי הגזים של בוכנוולד ואושוויץ.”
    פעיל לשחרור בעלי-חיים
  • “תמיד אעדיף להיות בקרבת אדם “קיצוני” המתנגד בפאנטיות לעוול, מאשר להיות בקרבת אדם המגונן בפאנטיות על עוול קיצוני.”
    אוהד כהן, פעיל לשחרור בעלי-חיים
  • “בני-אדם הם יצורים אכזריים, חסרי כל אמפתיה, או רחמים אשר שמים את עצמם לפני כל יצור חי שאינו אנושי (אולי למעט כלבים וחתולים), למען ההנאות והאינטרסים שלהם. אנו חברה חולה היוצרת גיהנום שואתי ,טבח אינסופי כלפי כמויות אדירות ובלתי נתפסות של יצורים עדינים, ורגישים. והכל למען מה? למען הגרגרנות שלנו. אנו אכן יצורים מתועבים.”
    אוהד כהן, פעיל לשחרור בעלי-חיים
  • “גזענים/ספישיסיסטים הם אנשים הרואים עצמם עליונים על גזעים/מינים-ביולוגיים אחרים ולכן מתירים לכלוא ולענות את האחרונים במחנות ריכוז שאת חלקם כינו “לולים” ו”רפתות”, ולחסל אותם במחנות מוות שאת חלקם כינו “בתי-מטבחיים”.
    עבור בעלי החיים הלא-אנושיים המשועבדים ברגע זה בתוך מחנות ריכוז ומחנות מוות, כמעט כל בני האדם – יהודים, מוסלמים, נוצרים, שחורים, לבנים, צבעוניים או כל אוכלוסייה אחרת – הם נאצים. מכבסת המילים שהחברה האנושית המציאה על-מנת להסוות את הפשעים המחרידים לא תשנה עובדה זו.”
    פעיל לשחרור בעלי-חיים
  • “ניצולי שואה אומרים את זה, נאצים לשעבר אומרים את זה, העובדים בתחום שהבינו מה הם עושים אומרים את זה, ושתי קבוצות נשארו על מנת לשים תינוקות על האש ולדחות את ההשוואה בתקיפות: אלו שמוכרים את הגופות ואלו שקונים אותן.”
    אורן בן יוסף, על ארבעה סוסים
  • “איך אפשר לעלות לדיון את נושא השחיטה כשאף אחד, אבל ממש אף אחד, אף פעם לא ראה בכלל איך זה נראה ובמה זה כרוך. הטאבו התקשורתי שקובע כי לא מראים צילומי שחיטה הוא פגיעה ביכולת שלנו כחברה לדון בדבר הזה. הוא אנטי דמוקרטי, הוא אנטי עיתונאי, הוא לא מוסרי.”
    רונן בר, התחקירן שחשף את פרשת “אדום אדום”
  • “נראה כי מוצרים ‘הומאניים’ הם תרופת הנגד המושלמת כמעט לקונפליקט הפנימי שעולה אצל הפרט עת מובא בפניו המידע על היותו שותף לפשע בניצולם של בעלי-חיים. אך למרבה הצער, בהחלפת אמת קדושה בשקר מחוכם, תוויות ‘הומאניות’ שמות ללעג רגע אותנטי של חשבון נפש.”
    ג’יימס לא’ווק, ‘פלישתם של חוטפי התנועה’
  • “חמלה היא ההבעה הכי גבוהה לה אדם מסוגל להגיע. ככזו, לעולם אין ביכולתה להיות קנויה או מכורה, אלא אך ורק מי שניתנה והתקבלה באופן חופשי. להשתמש במילה זו כתווית למוצרים הכרוכים בסבל וניצול זה שום דבר פחות מאלימות.”
    ג’יימס לא’ווק, ‘חמלה למכירה’
  • “המלצר אמר, ‘כל עוף שלנו הוא עוף חופש.’ ואני אמרתי, ‘הוא לא נראה כל כך חופשי שם על הצלחת.’ “
    בוב ג’ו ביגס, ‘אנחנו המוזרים’
  • “אנו זקוקים, בדרך מיוחדת, לפעול כפליים קשה על מנת לעזור לאנשים להבין כי בעלי החיים הם יצורים כמונו, שאנו חייבים להגן עליהם ולאהוב אותם כמו שאנו אוהבים את עצמנו. הבסיס לשלום הוא כיבוד כל היצורים. אנו יודעים כי איננו יכולים להיות נדיבים לבעלי חיים עד שנפסיק לנצל אותם – ניצול בשם המדע, ניצול בשם הספורט, ניצול בשם האופנה, וכן, ניצול בשביל מזון.”
    סזאר צ’אבס, מנהיג פוליטי ופעיל זכויות אדם מקסיקני
  • “אתה יכול בקלות לשפוט את אופי האדם על פי הדרך בה הוא מתייחס אל מי שאינו יכול לעשות דבר למענו.”
    ג’יימס ד. מיילס
  • “אתה יכול בקלות לשפוט את אופי האדם על פי הדרך בה הוא מתייחס אל מי שאינו יכול לעשות דבר כנגדו.”
    טוויסט קטן לציטוט של ג’יימס ד. מיילס
  • “ביום בו יהיה לנו את האומץ להכיר באכזריות על מה שהיא – בין אם הקורבן הוא אנושי או לא אנושי, רק אז נוכל לצפות שדברים ישתנו לטובה בעולם הזה. לא ניתן לקיים שלום בין אנשים שליבם שואב הנאה מהרג של יצור חי. בכל מעשה המהלל, או אפילו רק מקבל בהבנה, הנאה כה אידיוטית מהרג, אנו מעקבים את קדמתה של האנושות.”
    רייצ’ל קארסון, זואולוגית וביולוגית ימית אמריקנית
  • “אין דבר שיועיל לבריאות האדם ויגדיל את יכולת ההישרדות על פני כדור הארץ כמו מעבר לתזונה צמחית.”
    אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים
  • “עד כמה הרסנית העדפה קולינארית צריכה להיות לפני שנקבל החלטה לאכול משהו אחר?
    אם לתרום לסבל של מיליארדי בעלי-חיים, שחיים חיים אומללים ומתים (לעתים קרובות) בדרכים נוראיות, אינו מניע מספיק טוב, מה כן?
    אם להיות הגורם מספר אחד לאיום הרציני ביותר העומד בפני כדור הארץ (ההתחממות הגלובאלית) לא מספיק, מה כן?
    אם קצב הגדילה של סרטן, מחלות לב, סוכרת ומחלות אחרות לא מפחיד אותך, מה כן?
    ואם אתם מתפתים להשאיר את השאלות הללו מחוץ למצפון, לומר ‘לא עכשיו’, אז מתי?”
    ג’ונתן ספרן פויר – סופר אמריקאי, ‘לאכול בעלי חיים’
  • “ב’סכיזופרניה מוסרית’, אני מתכוון לתאר תופעה הקיימת גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית. הרמה האישית באה לידי ביטוי בכך שרבים מאיתנו חיים עם כלבים, חתולים ובעלי-חיים נוספים. אנו מחשיבים אותם כחלק מהמשפחה שלנו. אלא שבארוחת הצהריים, אנו נועצים מזלגות בבעלי-חיים אחרים, בעלי-חיים שלא נבדלים מבעלי החיים אותם אנו מחשיבים כבני משפחה. זוהי התנהגות משונה, אם חושבים על זה.”
    גארי פראנציון – פילוסוף ומשפטן אמריקאי
  • “טבעונות היא עקרון השחרור המיושם בחיי היומיום שלנו. מי שטוען שהוא בעד ‘זכויות בעלי-חיים’ אך אינו טבעוני, אי אפשר להתייחס אליו ברצינות. תומכי בעלי-חיים רבים בארה”ב מבקרים את השקפתי שטבעונות צריכה להיות הנדבך העיקרי של פלטפורמת זכויות בעלי-חיים. הם טוענים שזה ‘אליטיסטי’ להחזיק בדעה שיש קווי יסוד מוסריים כמו טבעונות. אבל זה כמו לומר שזה אליטיסטי להתנגד לאונס כעיקרון בסיסי לתנועה לזכויות נשים. אולי תגובתם משקפת את המציאות המצערת, שבה רבים מתומכי בעלי החיים אינם צמחונים, שלא לדבר על טבעונים. לעומת זאת, ברור שאם לבעלי-חיים יש איזושהי חשיבות מוסרית – אם הם אינם חפצים בלבד – אז איננו יכולים להצדיק את השימוש בהם לשם אוכל. יותר מזה, טבעונות היא באמת היעד האבולישניסטי שכולנו יכולים להשיג – ואנו יכולים להגיע אליו באופן מיידי, החל מהארוחה הבאה. זה פשוט לא עקבי לטעון שאתה מקבל את עיקרון הזכויות אך בעצמך לא טבעוני.”
    גארי פראנציון – פילוסוף ומשפטן אמריקאי
  • “פרווה היא סמל ליופיו של בעל החיים העוטה אותה וסמל לכיעור לאדם שלובש אותה.”
    אייל שמשי, פעיל בחזית הישראלית לשחרור בעלי חיים
  • “השאלה אינה ‘האם הם מסוגלים לשקול בדעתם?’ או ‘האם הם מסוגלים לדבר?’ אלא ‘האם הם מסוגלים לסבול?’ “
    ג’רמי בנת’ם, פילוסוף מדיני ומשפטן בריטי
  • “הבסיס לכל זכויות בעלי החיים צריך להיות כלל הזהב: עלינו לנהוג בהם כפי שהיינו רוצים שהם ינהגו בנו, אילו הם היו בעמדה השלטת.”
    כריסטין סטיבנס
  • “הפחדנות שאלה: האם זה בטוח? התועלתיות שאלה: האם זה שקול? הגנדרנות שאלה: האם זה פופולרי? אבל המצפון שאל: האם זה צודק? ומגיע הרגע שבו על כל אחד ואחת מאיתנו לנקוט עמדה שהיא לא בטוחה, לא שקולה ולא פופולרית – אבל חובה לנקוט אותה כי המצפון מורה לנו שהיא צודקת.”
    מרטין לותר קינג
  • “אני מתעב ניסויים בבעלי חיים בכל נשמתי. כל הגילויים המדעיים שמגואלים בדם של חפים מפשע, אני מחשיב כחסרי חשיבות.”
    מהטמה גנדי, מנהיגה הפוליטי והרוחני הדגול של הודו במאבקה נגד השלטון הבריטי
  • “גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נמדדים ביחסה לבעלי-חיים.”
    מהטמה גנדי, מנהיגה הפוליטי והרוחני הדגול של הודו במאבקה נגד השלטון הבריטי